כדי לפסוק לאמיתה של תורה, מתוך רצון לטהר אישה לבעלה, יש צורך ברקע ופירוט הכוללים את מירב הנתונים הרלבנטיים.

להלן הודעה ראשונית שאנו שולחים לפני ראשיתו של כל בירור בכדי להבין במה מדובר:

נא לשלוח מידע שיעזור בבירור ההלכה.

הריני לציין שכל מידע יכול לעזור להתיר.

אם אינך מעונינת למסור מידע נא לציין זאת.

1. מידע רקע כללי:

א. כיצד הגעת אלי?

ב. ספרדים/אשכנזים? רמב"ם? לפי איזו שיטה?

ג. חרדים/דתיים לאומיים/ מסורתיים/חילונים?

2. מידע פרטני:

א. גיל?

3. כלה?

א. דם בתולים?

ב. בדיקות נקיים שאחרי דם בתולים?

ג. היה כאב בבדיקות?

ד. נוטלת גלולות מלפני החופה? איזה גלולות?

4. לידה:

א. כמה לידות?

ב. מתי לידה אחרונה?

ג. בן או בת?

ד. כיצד היתה הלידה? קרעים/תפרים…? כואבים עדיין (אפילו בלי לגעת בתפרים/רק כשנוגעת שם/רק כשבודקת)?

ה. מניקה מלא?

ו. אמצעי מניעה? איזה?

לאחר מכן או לעיתים ישירות ולפני ההודעה הנ"ל ישנן את שאלות ההכוונה לבירורים (ע"פ הלכות טהרה) / בהן מתבקשת השואלת להשיב מה שרלוונטי:

רקע:

(1) כלה (לפני חופה/אחרי)?

(2) מעוברת (בהריון ראשון/שני…)?

(3) יולדת/מיניקת (מלא/חלקי)?

(4) תקופת הבלות (אחרי)?

(5) אם מצלמת ושולחת (נא לעיין בהודעה בענין מגבלות הוואטסאפ).

המקרה:

(6) בתמונה נראה קטע לא טהור. האמנם כך במציאות? (נא להשוות בין התמונה למציאות).

(7) האם יש במה לתלות, בפצע (לידה עם קרעים/תפרים)?

(8) האם היה כאב בבדיקות?

(9) בתמונה חלק מהמראה לא נראה טהור וחלק טהור. האם הרוב בצבע טהור/מוקה, האמנם? האם רק הקצוות/השוליים במראה לא טהור ?

(10) האם היו הפרשות כאלה חיצוניות לפני הבדיקה ממש סמוך לה (שיתכן שהעד הסתבך בהן לפני הכנסתו לעומק)?

(11) מה עומק הבדיקה (כמה פרקים של אצבע)?

(12) האם בודקת עם יד אחת או שתי ידיים?

(13) מה מידות השטח של המראה שעל העד (שקל; שניקל; 10 שקלים)?/יכולה לצלם שוב עם סרגל?

(14) האם מגיעה לצוואר הרחם בבדיקה (מרגישה משהו שרירי קשה; או לחילופין, יש צניחת רחם)?

(15) האם היו בדיקות נוספות שהיתה בהם אותה בעיה במראה ובאותה צורה ?/ מראה שונה ?

(16) מיקום המראה על העד (בצד/באמצע-תלוי כיצד מניחה העד על האצבע)?

(17) כמה ימים נמשך הדימום העיקרי של הוסת (יומיים/שלשה) ?

(18) מתי היה הנסיון הראשון של ההפסק טהרה שהצליח ?

(19) האם משתמשת בטמפונים והאחרון שהשתמשת לא היה בו דם אלא הפרשות בצבע חום/מוקה?

(20) דם שנמצא בפד ובלוע בתוכו (במגן תחתון דק פחות טוב) אינו מטמא (אף לסוברים שפד מקבל טומאה) כיון שזו טומאה בלועה (נדה סב:) ואינו מקפיד עליה להוציאה אלא זורקה.

(21) ונראה שעיקר להלכה ולמעשה להקל בכל זה, כשהיא שלא בשעת וסתה שיש לה חזקת טהרה, וגם היא בחזקת מסולקת דמים עד שעת וסתה, ותלינן לטיפות קטנות אלו שבאו מן העליה ומן הצדדים, ואף בבדיקת עד יש ספק ספיקא להקל". (טה"ב/א/עמ' לה).

יחד עם זאת מצורפת תמיד הודעה ובה הסבר כיצד זה ניתן להתייחס לשליחת תמונות בוואטסאפ, ובה מובאים הדברים ביתר בירור ופירוט כדלהלן:

צילום תמונות בוואטסאפ (בשירות "טהרת המשפחה"):

מצלמה בכלל, ובמכשיר הטלפון בפרט (של המצלם ושל מקבל התמונה), אינה מעבירה את הצבע וכל הפרטים כמו בראייה מציאותית, ותלויה בגורמים שונים, ומהם: איכות המצלמה, מיומנות ונסיון המצלם, תנאי רקע (תאורה לבנה/צהובה; רקע לבן לדיוק בצבע; רחוק מוילונות אדומים או חולצה עם צבע דומה העלול לסבך את הצבע שבתמונה).

יש להבדיל באובייקט הצילום:

(1) הקל ביותר אלו כתמים שעל טישו, לבנים, מכנס, סדין, מגבת, גרבונים ועוד – שברוב המקרים הדבר העיקרי הקובע הוא הגודל של הכתם (או אף גודל הבגד) יותר מאשר צבעו. הצמדת סרגל לאובייקט ולצלמו לשם אומדן הגודל יכול לסייע מאוד בהערכת הגודל (הכתם והלבנים).

(2) עד בדיקה – הרבה יותר בעייתי, כיון שבמקרה זה הקובע העיקרי הוא הצבע (לפעמים גם הגודל) ואז בעייה לקבוע ע"פ תמונה שאינה מדויקת.

(3) עד בדיקה של הפסק טהרה – יותר בעייתי מעד בדיקה רגיל. אשה בעצמה יכולה ונאמנת להשוות את הצבע שבתמונה עם הצבע שבמציאות ולראות הבדלים.

גם נאמנת לומר שהתמונה יותר חמורה מהמציאות ואז הרב הנשאל יכול להיעזר ע"י פרט זה (כמובן, בהתחשב בשוני שבין המכשירים).

מה לצלם: כל דבר שיש עליו מראה דם הן ודאי הן ספק, משום שיתכן שמראה דם ממש אך נמצא על העד בצד (מספר פעמים) הוא הוכחה שיש פצע והדם מהפצע. הסבר זה עיקרו לבאר כשיש ספק (לשואלת או לרב שנשאל ומבקש להתייעץ עם רב נוסף).

אולם כידוע קיימים שלשה מצבים עיקריים (אחרי צילומים חוזרים ונשנים עד שמגיעים לצבע הקרוב למציאות. גם לפרט זה נאמנת אשה לומר. נשים מנוסות פעמים רבות מצמידות למראה חפץ שצבעו ידוע לשם השוואה): (1) שהרב מסופק במראה (שבתמונה) (2) שלרב ברור לאיסור  (3) שלרב ברור להיתר.