פרק ז.
א. אִשָּׁה שֶׁהִגִּיעָה עוֹנַת וֶסְתָה לִרְאוֹת כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים, יִפְרוֹשׁ מִמֶּנָּה בָּעְלָה עוֹנָה אַחַת, זֹאת אוֹמֶרֶת, יוֹם אוֹ לַיְלָה, בְּאוֹתָה עוֹנָה שֶׁדַּרְכָּה לִרְאוֹת בָּהּ, אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה רְאִיָּתָהּ. אִשָּׁה שֶׁיֵש לָה וֶסֶת קָבוּעַ פּוֹרֶשֶת כָּל חוֹדֶש רַק עוֹנָה אַחַת; אִם אֵין לָה וֶסֶת קָבוּעַ צְרִיכָה לִפְרוֹשׁ שָלוֹש עוֹנוֹת – עוֹנַת "הַחוֹדֶש" ׁׁ(תאריך בחודש העברי של הוסת הקודמת) ; עוֹנַת "הַפְלָגָה" (מרווחים בין וסת לוסת, מתחילת וסת האחרון ועד תחילת וסת שלפניו); "עוֹנָה בֵּינוֹנִית" (יום השלושים מתחילת וסת קודמת).
ב. שְׁתֵי הֲלָכוֹת יֵשׁ בַּפְּרִישָׁה סָמוּךְ לְוֶסֶת: הַפְּרִישָׁה וְהַבְּדִיקָה. הַפְּרִישָׁה מִתַּשְׁמִישׁ בִּלְבַד, וְי"א אַף מֵחִבּוּק וְנִישׁוּק. וְהַבְּדִיקָה: בְּמַהֲלָך עוֹנַת הַוֶסֶת (לרמב"ם – אין חיוב בדיקה). עוֹנָה לְעִנְיָן זֶה מְחַשְׁבִים לְפִי זְרִיחָה וּשְׁקִיעָה.
