פרק ב. .
א. הַפְרָשָׁה הַיּוֹצֵאת
מְהַרֶחֶם מְטַמֵּאת רַק אִם הִיא דָּם; אִם אֵינֶנָּהּ דָּם אֵינָהּ מְטַמֵּאת.
אָמְנָם לֹא כָּל דָּם מֵהָרֶחֶם טָמֵא בִּנְסִיבּוֹת מְסוּיָמוֹת (כדלהלן
פ"ג ס"ד ופ"י ס"ה), וְתַעֲשֶׂה שְׁאֵלָת חָכָם.
ב. מַרְאֶה דָּם יָכוֹל
לְהוֹפִיעַ בְּאוֹפָנִים שׁוֹנִים: ׁ(1) כִּרְאִיָּה מַמָּשׁ מִגּוּפָהּ בָּאֲוִיר
אוֹ בִּזְּמַן הַרְגָשָׁת יְצִיאַת הַדָּם; (2) בְּעֵד בְּדִיקָה; (3) בְּקִינוּחַ
אַחַר מֵי רַגְלַיִם; (4) כְּכֶתֶם שֶׁנִּמְצָא ע"ג בִּגְדָה אוֹ גּוּפָה אוֹ
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא.
ג. מַרְאֶה אָדוֹם,
(מַרְאֶה שָׁחוֹר אוֹ חוּם תַּעֲשֶׂה שְׁאֵלָת חָכָם.) בֵּין אִם הוּא כֵּהֶה
הַרְבֵּה אוֹ עָמֹק, טָמֵא (אא"כ יֵשׁ בַּמֶה לִתְלוֹת), אֵין טָהוֹר אֶלָּא
מַרְאֶה לָבָן, וְכֵן מַרְאֶה יָרוֹק אֲפִילוּ כְּמַרְאֶה הַשַּׁעֲוָה אוֹ
הַזָּהָב (=צָהוֹב אוֹ כָּתוֹם) וְכָל שֶׁכֵן הַיָּרוֹק כְּכַּרְתֵי אוֹ
כַּעֲשָׂבִים (אִם כֵּהֶה אִם בָּהִיר).
ד. כָּל מַרְאֶה שֶׁאֵין
לְהִסְתַּפֵּק בּוֹ בְּאַדְמִימוּת כְּלָל, כְּגוֹן הַלָּבָן, הַיָּרֹק,
הַכָּחוֹל, אוֹ הַכָּתוֹם כְּחֶלְמוֹן בֵּיצָה, אוֹ כְּשַׁעֲוָה, אוֹ כְּאֶתְרוֹג,
אִם אֵין בּוֹ טִפָּה אֲדוּמָה הֲרֵי הוּא טָהוֹר.