לאשכנזים:
ככלל: אחרי המתנת ה' ימים מתחילת הוסת.
מצבים שבהם אפשר להקל שלא להמתין 5 ימים:
לספרדים ותימנים
מיד שפסק הדם יכולה להפסיק בטהרה, בין ראתה דם ארבעה ימים ויותר בין ראתה יום אחד (כגון: בדם בתולים לכלה או אשה שראתה דם רק יום אחד) – ובלבד שתרחץ ותקנח אותו מקום.
(מנהג ספרדים זה הוא ע"פ השו"ע, ומנהג התימנים הוא ע"פ הרמב"ם. רחיצה זו היא להפליט שכבת זרע אם שימשה קודם לכן, ולדעת השו"ע אם לא שמשה בארבעה ימים האחרונים קודם שבאה להפסיק בטהרה אינה חייבת ברחיצה זו ואינה אלא עצה טובה משום שאריות הדם, אינה אלא עצה טובה משום שאריות הדם/
הסבר למקור הטעות מאימתי אפשר להתחיל בטהרה הנדה:
רבים מהעוסקים בהלכות נדה, כשבאים לחדד ולהדגיש את ההבדל בין ספרדים ותימנים, הנוהגים ע"פ השו"ע, לבין אשכנזים הנוהגים לפי הרמ"א, מצביעים על ההבדל הבולט והברור שהוא "הפרש הימים" מתחילת הוסת שאחריהם אפשר להתחיל בהפסק טהרה ובשבעה נקיים אם פסק הדם, כלומר, "מאימתי אפשר להתחיל בטהרה" – ואומרים שההבדל הוא כי למנהג האשכנזים אפשר להתחיל רק אחר שיעברו חמשה ימים מתחילת ראיית הוסת, ואילו למנהג הספרדים אפשר להתחיל כבר אחר שיעברו ארבעה ימים.
והנה, לא זו בלבד שיש הבדלים ביניהם רבים ושונים נוספים גם בהלכות נדה, כפי שמבואר בספרנו זה, אלא אף ההבדל הנ"ל שרגילים לציינו אינו נכון למעשה, וטועים ומטעים את הרבים.
ביאור מקור הטעות
ההסבר לטעות זו פשוט ביותר, והוא משום שיודעים רק חלק מההלכות (שו"ע סי' קצו סי"א). הטועים אינם שמים לב כי המציאות היא שכל אשה מודרכת לרחוץ היטב אותו מקום קודם הפסק טהרה ושבעה נקיים (עי' להלן פרקים י-יא) ואז לדעת השו"ע, והספרדים הנוהגים כן, אינם צריכים להמתין כלל אחר שפסק הדם, שאז אם ראתה דם יום אחד בלבד – כגון: אחר בעילת מצוה שרואה דם בתולים בדרך כלל יום אחד, או לאוסרים אחר פתיחת הרחם – יכולה להתחיל בטהרה ע"י הפסק טהרה ושבעה נקיים אחר שתרחץ היטב אותו מקום. (כמבואר בשו"ע סי' קצו סי"ג)
השלכות שליליות של הטעות
למרבה הצער, הניסיון מורה כי לא זו בלבד שבהדרכה זו נפגעת ה"זוגיות" ואוסרים מה שלא צריך לאסור, אלא אף ידוע על מקרים רבים של בעיות "פוריות", ונשים פנו או הופנו לטיפולי פוריות ואף הפריות מבחנה וכיו"ב, בגין "ביוץ מוקדם" קודם הטבילה, כשכל ראיית הדם נמשכה עד שלשה ימים וכל זה טעות הוא. (ראוי לציין, כי אף לנוהגים ע"פ הרמ"א בזה, אם בעקבות מנהג זה יש "ביוץ מוקדם", אין לנוהגו, ועי' להלן פרקים י-יא בדיני הפסק טהרה ושבעה נקיים ופרק יט בדיני פריה ורביה ומצות עונה).