פרק יד.
א. חֲפִיפָה מְהַוָּה פְּעוּלָה אַחַת מִתּוֹךְ שָׁלוֹשׁ פְּעוּלוֹת שֶעִנְיָנָן הֲכָנוֹת לַטְּבִילָה, וְכוּלָן נִקְרָאוֹת עַל שְׁמָה: (א) עִיוּן וּבְדִיקַת הַגּוּף; (ב) שְׁטִיפָת הַגּוּף בְּמָיִם חַמִּים; (ג) חֲפִיפָה וְסֵרוּק.
ב. מְקוֹמוֹת בַּגּוּף שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹתָם בְּעֵינֶיהָ, כְּגוֹן: גַּב, עוֹרֶף וַאֲחוֹרֵי הָאָזְנָיִים – אִם בָּדְקָה הֵיטֵב בְּמִשׁוּשׁ בְּיָדֶיהָ, וְלֹא הָיָה כְּלוּם הֲרֵי זֶה חָשׁוּב שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם חֲצִיצָה. לָכֶן אִם הִתְעַסְּקָה לְהוֹרִיד אֶת הַחֲצִיצָה, הֲרֵי זֶה כְּמוֹ עִיּוּן. כְּמוֹ כֵן, בְּשָׁעָה שֶׁרוֹחֶצֶת עָצְמָה אִם שָׂמָה לֵב עַל מְקוֹמוֹת אֵלֶּה בִּמְיוּחָד הֲרֵי זֶה כְּעִיּוּן.
ג. הֲכָנוֹת לַטְבִילָה בַּנַּחַת וְלֹא בְּחִפָּזוֹן; אַמְבַּטְיָה: אִשָּׁה שֶׁרוֹצָה וּרְגִילָה לַחֲפוֹף, לִרְחוֹץ וְלָשֶׁבֶת בְּאַמְבַּטְיָה קוֹדֶם הַטְבִילָה, אַךְ אֵין לָהּ אַמְבַּטְיָה בְּבֵיתָהּ אוֹ אֵין לָהּ פְּנַאי לְאַמְבַּטְיָה בְּיוֹם סָמוּךְ לַטְּבִילָה, כְּגוֹן: שֶׁהוּא בָּעֶרֶב שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ פְּנַאי, אוֹ שֶׁמִּטָּעֲמֵי צְנִיעוּת אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת אַמְבַּטְיָה בְּנַחַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּבֵיתָהּ – רַשָּׁאִית לַחֲפוֹף בְּאַמְבַּטְיָה לַיְלָה קוֹדֶם לָכֵן. עִם זֹאת, רְחִיצָה אֵינָה צְרִיכָה אַמְבַּטְיָה אֶלָא אֶפְשָר לִרְחוֹץ בְּמִקְלַחַת אַף בְּלֹא לָשֶׁבֶת בְּאַמְבַּטְיָה.
